- הצעד הראשון – לבסס בך הרגשה טובה כלפי עצמך.
במקום להתמקד במה שחסר, במה שלא עובד לי,
במה אני לא מצליחה או במה אני "לא מספיק"…
שימי לב למה שכבר יש בך.
בכל אחת מאיתנו יש המון, כבר עכשיו.
כמו שאנחנו. בחוסר המושלמות שלנו.
ככל שאת שמה לב למה שכבר יש בך ומה שיש לך,
ככה תוכלי לבסס תחושה טובה עם עצמך.
כי איפה שאני שמה את הפוקוס, לשם הולכת האנרגיה שלי.
אני רוצה לשים את הפוקוס שלי על מה שגורם לי הרגשה טובה.
אז אני אומרת תודה על החברים שלי, על העבודה,
על הבית, על היכולת לצאת לטבע ולהתמלא ביופי של הזריחה,
או על בע"ח אהוב שיש לי…
אלו הדברים הפשוטים שגורמים לנו אושר.
לא בזה שיהיו לנו יותר דברים, יותר רכוש,
או שנהיה יותר רזות או יותר עשירות…
זה לא באמת מה שיהפוך אותנו למאושרות יותר.אנחנו רוצות להתחיל לשים לב ולהסתכל על מה שכבר יש
ונמצא מול העיניים שלנו –
כמו הפרחים שהתחילו לפרוח בגינה, או העץ שמלבלב…
אל תשכחי ליהנות מהדברים הפשוטים סביבך.
לרוב אנחנו רגילות לקחת אותם כמובן מאליו…
ולהתמקד במה שאין לנו…תודי על היש, 3 פעמים ביום.
10 שניות בכל פעם. תתמקדי בלהרגיש "מספיק".
תביני שאם את כל הזמן בתחושה שאת לא מספיק,
או שאין לך מספיק – זה מוביל לאכילה רגשית.לשנות את מערכת היחסים עם האוכל,
זה לא רק לשנות מערכת יחסים עם האוכל…
זה הרבה יותר רחב מזה.
להרגיש "מספיק" – משפיע לא רק על איך את אוכלת
אלא על איך את חיה.
מה ואיך שאת מכניסה אותו לגוף שלך,
זה משמעותי לגבי איך את מרגישה עם עצמך.
את רוצה להזין את עצמך באהבה. - הצעד השני מזמין אותך להיות נוכחת באכילה שלך.
תעשי משהו אחד בכל פעם.
בלי הסחות דעת.
כשאת אוכלת, רק תאכלי.
להיות נוכחות באכילה!
ובואי נדבר רגע על נוכחות.
כי ביום-יום שלנו, רובנו חווים חוסר נוכחות מתמיד.
אנחנו משכנעות את עצמנו שאנחנו חייבות
לעשות כמה פעולות במקביל,
כי חבל על הזמן…
אז אנחנו עושות גם את זה וגם את זה, תוך כדי…
וככה גם אנחנו אוכלות – תוך כדי כותבות מייל או מסמסות,
או גולשות בפייסבוק, מדברות בטלפון…
העניין הזה של חוסר תשומת לב, הוא קריטי.כשאנחנו לא שמות לב לאכילה שלנו,
לא נדע להקשיב לגוף שמסמן לנו שהספיק לו
ואז אין סיכוי שנדע לעצור בזמן. - הצעד השלישי – שימי לב למה שהגוף שלך מרגיש,
בניגוד לכל מה שהראש מספר לך.
תשימי לב באמת למה שהגוף שלך רוצה.
לאיך שהגוף מרגיש בזמן שאת אוכלת.
זה דורש אימון. כי אנחנו רגילות לאכול מהראש…
להקשיב פנימה.
רוב החיים שלנו לא עשינו את זה.נשים שואלות אותי – מה ז"א להקשיב לגוף?
לאכול את מה שהגוף רוצה, זה דורש אמת,
כנות עם עצמך.
לדעת להבחין בין מה שהראש רוצה,
למה שהגוף מבקש.
למשל – סוכר.
אף גוף לא מרגיש טוב כשהוא מואבס בכמויות אוכל עתיר סוכר.
אבל הראש אומר שזה טעים.
וגם ש"מתוק=הנאה, פינוק, פיצוי, נחמה…"
כל אחת והפרשנות שלה על מה המתוק הזה בשבילה.
אם את ממשיכה לאכול מהמתוק הזה, גם כשהגוף שלך מבקש "די",
אז את מענישה את עצמך.
את כנראה לא מאמינה שמגיע לך להתייחס אל עצמך ברכות, בנדיבות.
הרי כל אחת מאיתנו הייתה רוצה שיתייחסו אליה ככה.את לא רוצה להמשיך ולהעניש את עצמך.
את רוצה שיהיה לך טוב עם עצמך.
תזכרי שאת אהובה כמו שאת.
אל תלחצי על עצמך להשתנות.
אנחנו רגילות לחשוב שרק אם נרד על עצמנו,
נצליח להשתנות.
אלא שהשינוי שאני מדברת עליו,
מתאפשר רק עם נדיבות לעצמנו.
את לא משתנה כי צריך,
אלא בגלל שאת רוצה לעשות את זה.אנחנו רוצות לשנות את העיניים דרכן אנחנו רואות את העולם.
להחליף עדשות 🙂
אנחנו יכולות להיות במקום הכי יפה בעולם ולהיות אומללות…
ואתן בטוח יודעות על מה אני מדברת…
אז לא משנה מה את אוכלת,
אם לא תשני את ההרגשה שלך עם עצמך,
שום דבר לא ישתנה.
גם אם תצליחי לרדת במשקל, לא תהיי מרוצה.
כי ההרגשה הפנימית שלך לגבי עצמך, לא השתנתה.
2 תגובות
השארת תגובה
מעניין ומשכנע. תודה
באהבה עדנה 🙂
מקווה שלקחת מכאן תובנה או שתיים ליישום ביום-יום שלך.
השינוי קורה בצעדים קטנים…
בהצלחה!