כולנו נולדנו וגדלנו לתוך מציאות שבה רוב הסביבה שלנו חושבת, מדברת, עושה דיאטה ועסוקה במה "מותר" ומה "אסור" לאכול. שפת האכילה השולטת בכל מקום, היא שפה של "בריא" /"לא בריא", משמין/דל קלוריות, "מלחמה בהשמנה", מאבק תמידי באוכל ובעצמנו, הכרוך בהמון רגשות אשם ותחושת תסכול, שמשאירה אותנו ב"לופ" של התעסקות בלתי פוסקת באוכל ובמשקל. נשמע מוכר נכון? זה לא חייב להיות כך.
כל עוד הפוקוס שלנו הוא על המשקל, הוא בסופו של דבר, רק ילך ויעלה. וזו עובדה! ככל שהעולם שלנו עסוק בדיאטות , כך אנחנו הולכים ומשמינים. והמאבק שלנו בעצמנו, בגוף שלנו, באוכל – שהופך לאויב שלנו, רק גדל ומתעצם. לכן חשוב להסיט את הפוקוס מהמשקל ולהיפרד מהמכשיר שהתמכרנו אליו והפך להיות הגורם שקובע לנו איך נרגיש עם עצמנו, לטוב ולרע.
רוצים להשתחרר מהעיסוק האובססיבי באוכל ובמשקל? לנהל את האכילה שלכם ולא להרגיש שהאוכל מנהל אתכם? להפסיק לפנות באופן אוטומטי לאוכל, כפתרון להרגשה רעה?
התשובה לא נמצאת בתפריט. אוכל הוא דבר לגיטימי. אנחנו אוכלים כדי לחיות ומותר ליהנות מהמזון שאנחנו בוחרים לאכול. המחשבות שלנו על האוכל, הן אלו שגורמות לנו להשמין. לכן הדבר הראשון שנרצה להתבונן עליו, אלו המחשבות שמנהלות את האכילה שלנו.
אם למשל, היה לי שבוע מדהים ועליתי במשקל, מה זה אומר?
ששום דבר לא שווה?! שאני נורא כועסת על עצמי? שאני לא רצינית…?! לא מסוגלת לעמוד בהחלטות שקבעתי לעצמי באכילה? שאני חסרת אחריות? ואולי חסרת תקנה? שמותר לי "לרדת" על עצמי ולשנוא את הגוף שלי? שאני מקרה אבוד…?
שימו לב, איך ברגע אחד נעלמה התחושה הטובה של שבוע נהדר שהיה לי. איך כתוצאה מהדיאלוג הפנימי שנוצר סביב המשקל, אני חווה ירידה בערך העצמי, תחושות אשם, כישלון וזילות.
לסיכום: השינוי הוא בדפוסי החשיבה שלנו. הגוף שלי ואני זו מערכת יחסים! השיפור מתחיל בהסכמה שלנו להיפרד משפת הדיאטה ומהתלות במשקל. כן, זה דורש פתיחות וגמישות מחשבתית – לשים סימני שאלה על אמונות שלנו בנושא המשפיעות בסופו של דבר, בצורה קריטית על הדימוי העצמי שלנו.
הטיפ שלי – החליטו על שינוי הדיאלוג הפנימי. אל מול מחשבה שלילית, הביאו משפט חלופי, סלחני יותר ופחות שיפוטי. החליטו להפסיק לבקר את עצמכם ואת גופכם. ויתור על השימוש במשקל, מאפשר לכבד את הגוף כפי שהוא.
פורסם ב"מפה לאוזן בעמק" – העיתון הדיגיטלי של כל העמק