אוכל הוא דבר לגיטימי.
אנחנו אוכלים כדי לחיות ומותר ליהנות
מהמזון שאנחנו בוחרים לאכול.
המחשבות שלנו על האוכל, הן אלו
שגורמות לנו להשמין. לכן הדבר הראשון
שנרצה להתבונן עליו, אלו המחשבות
שמנהלות את האכילה שלנו.

אם למשל, היה לי שבוע מדהים ועליתי
במשקל, מה זה אומר?
ששום דבר לא שווה?! שאני נורא כועסת
על עצמי? שאני לא רצינית…?! לא מסוגלת
לעמוד בהחלטות שקבעתי לעצמי באכילה?
שאני חסרת אחריות? ואולי חסרת תקנה?
שמותר לי "לרדת" על עצמי ולשנוא את
הגוף שלי? שאני מקרה אבוד…?

שימי לב, איך ברגע אחד נעלמה התחושה
הטובה של שבוע נהדר שהיה לי.
איך כתוצאה מהדיאלוג הפנימי שנוצר סביב
המשקל, אני חווה ירידה בערך העצמי,
תחושות אשם, כישלון וזילות.

השינוי הוא בדפוסי החשיבה שלנו.
הגוף שלי ואני זו מערכת יחסים!
השיפור מתחיל בהסכמה שלנו להיפרד
משפת הדיאטה ומהתלות במשקל.
כן, זה דורש פתיחות וגמישות מחשבתית –
לשים סימני שאלה על אמונות שלנו בנושא
המשפיעות בסופו של דבר, בצורה קריטית
על הדימוי העצמי שלנו.

איך עושים את זה :
החליטי על שינוי הדיאלוג הפנימי. אל מול
מחשבה שלילית, הביאי משפט חלופי,
סלחני יותר ופחות שיפוטי.
החליטי להפסיק לבקר את עצמך ואת גופך.
ויתור על השימוש במשקל,
מאפשר לכבד את הגוף כפי שהוא.