הצעד הראשון: לזהות את ה"טריגר" שגורם לקול הזה בך להתחיל לצעוק.

מישהו אמר משהו או שעשה משהו,
ראית משהו, את משווה את עצמך למישהו…?
הטריגר שמפעיל את השופט הפנימי שלך,
הוא לא הסיבה, אלא הוא רק מעלה את מה שכבר קיים בך.

הקול המבקר תמיד אומר מה עשית לא טוב
ומה היית אמורה לעשות אחרת.

איך תדעי שאת במתקפה של הקול המבקר?
אם פתאום תרגישי קטנה ומשותקת.
תשימי לב אם את מרגישה בושה
ופתאום את לא מרגישה את עצמך יותר.
את מרגישה "נזקקת", מרגישה "בעונש",
את קורסת… – אז את יודעת שמשהו קורה ועלייך לשים לב.
זאת מלכודת!

הצעד השני – שימי לב מה את אומרת לעצמך.

אם הרגשת מצוין לפני כן ופתאום את מרגישה רע עם עצמך
את מקטינה את עצמך…
סימן שהקול המבקר השתלט עלייך. משהו קרה.
וזה לא בעולם החיצון, אלא בעולם הפנימי שלך.
במה שאת אומרת לעצמך בשיח בינך לבין עצמך.
זה תמיד המחשבות שלנו שיוצרות את הסבל שלנו.
תמיד המחשבות!!!

את צריכה להיות מודעת לכך שבדרך כלל
יש קול מהעבר שמזוהה עם עצמך
מגיל מאוד צעיר בילדות, שמתגבר פתאום.

אצל כולנו השיפוטיות ממשיכה לאורך כל השנים
ואנחנו לגמרי מזדהות עם הקול המבקר שלנו.
ואת יודעת מה?!
ברוב הפעמים אנחנו אפילו לא מודעות לכך.
רובנו מרגישות מזוהות עם השופט הפנימי שלנו.
בטוחות שהוא זה אנחנו! 

הצעד השלישי – לשים לעצמך גבול! ולשנות כיוון.

כשהקול המבקר משתלט, אין שום מבוגר בסביבה.
אין אף אחד שייכנס ויעצור אותו: "רק רגע, תפסיק. די!"
איך אתה מעז לדבר אליי ככה?!
זה חשוב שנשמע את עצמנו אומרות את זה.
תחשבי רגע, את לא היית מעזה לדבר ככה כלפי אף אחד בעולם,
בצורה בה "השופט" שלך מתייחס אלייך!
ואז לפנות לחלק בך שמרגיש רע
ולבקש ממנו ברכות לדבר איתך,
לשתף אותך מה הוא מרגיש?
רוב הסיכויים שמעולם לא פנינו אל החלק הילדי הזה בנו,
שאותו קול מבקר תוקף אותו.
מעולם לא פנינו לחלק הזה ברכות, בעדינות.

אם את מתביישת בעצמך ושופטת את עצמך –
אין שום סיכוי שתהיי מסוגלת להתבונן פנימה
ולהבין מה קורה לך שם?
מה קורה לי שאני פונה לאוכל ואני לא רעבה?
אין סיכוי שתהיי סקרנית.

הדרך בה אנחנו מדברות אל עצמנו,
היא כל כך מרושעת לפעמים,
שהחלק הזה בנו מהעבר שכל כך זקוק
לרכות וחמלה שלנו, לעולם לא מקבל אותן.
במקום זה אני מתעלמת ממנו, מדלגת מעליו.
והמצב לעולם לא משתפר…

חשוב לי להגיד שזה דורש תרגול.
זה לא משהו שקורה בבת אחת.

הסיבה העיקרית לסבל שלנו היא
שאנחנו לא מבינות שכל מה שאנחנו מבקשות
זאת אהבה לעצמינו.
אנחנו לא מרשות לעצמינו להכיל את כל מה שטוב בנו.

בכל אחת מאיתנו יש טוב לב ונדיבות
אני רוצה שתיקחי דקה ותכתבי על עצמך
דבר אחד שווה שיש בך. דבר אחד זה הכל!

אני מזמינה אותך להתאמן על לקחת פנימה
את הטוב שבך כל יום.
לשים לב מה טוב, מה כן בסדר בך ובחיים שלך.
אני מזכירה לך – מה שאת שמה לב אליו – גדל 🙂