מירב הגיעה אלי אחרי שעברה כבר כמה
תהליכים מאוד משמעותיים של התפתחות אישית.
פגשתי אישה צעירה, יפה ומרשימה
שלא מרוצה מעצמה בכלל.
למרות כל הידע והניסיון האדיר שלה,
היא לא מצליחה להיפטר מהקילוגרמים
העודפים, שנוספו לה בשנתיים
האחרונות.
הבקשה שלה הייתה:
"תשחררי אותי מהעול של אכילה רגשית,
תוציאי אותי לחופשי.
אני לא רוצה שהמחשבות שלי יתמקדו כולן באוכל"
"תני לי כלים להתמודד. רוצה חיים מאושרים, בלי הענן הזה…"
"זה הנושא שהכי מטריד אותי
ולא ייתכן שהוא תופס כזה מקום מרכזי בחיי"
"מרגישה בתוך כלא המחשבות שלי.
תלמדי אותי להתבונן על עצמי, בלי ביקורת ושיפוטיות.
אני רוצה להכניס רכות ביחס שלי לעצמי ולגוף שלי."
בעיקר בלטו ביחסים של מירב עם עצמה,
השאיפה לפרפקציוניזם והמון כעס
כשהדברים יוצאים משליטה שלה
ולא קורים בדיוק כמו שהייתה רוצה.
מירב היא אישה חזקה, עם סיפור חיים מיוחד
המשימה שלה הייתה לוותר על המסכות, על הביטחון המדומה,
להסכים להיות חשופה, בפני עצמה קודם כל.
לוותר על הצבת התנאים לעצמה,
על התמונה של הדוגמנית שהייתה תקועה לה בראש,
לוותר על הציפייה למושלמות…
נכון, זה מפחיד לוותר על כל אלו,
אבל כמו שהיא אמרה אח"כ – זה מאוד משחרר!
ליוויתי אותה במהלך כחצי שנה,
בתהליך שהיו בו עליות וירידות…
ויחד עם זאת – התקדמות קבועה!
מתוך נחישות ומחויבות גדולה של מירב לצמיחה ולריפוי שלה.
לאחרונה, קבלתי ממנה את המילים המרגשות האלו:
"אפרת …
שאלת אותי כשנפגשנו לסגירת תהליך הליווי, מה קיבלתי מהאימון איתך?
עם מה אני יוצאת?
אני יכולה להגיד חד משמעית, קיבלתי את החיים שרציתי.
בזכות הליווי, ההתמדה והסבלנות המשתלמת עד אין ערוך.
כשנפלתי והרמת אותי, כשהתייאשתי וכמעט הרמתי ידיים…
היית שם לתת עוד דחיפה קטנה ולהרפות,
לשמור עליי מרחוק ולאפשר לי לעשות את הדרך בצורה הכי בריאה לי.
אז אפרת יקרה,
היום אני נמצאת בזוגיות כל כך בריאה ואוהבת,
עד כדי כך שאני צריכה להזכיר לעצמי כל יום מחדש שזה אמיתי וזה שלי.
אכילה רגשית, השמנה, כמה קילוגרמים נוספים…
שמבינה שבאו על מנת לשמור עלי,
לכסות ולהסתיר את הפחד, הגאווה, ההשפלה, ההדחקה…
בזכות האימון למדתי פשוט לקבל את עצמי,
לאהוב את מה שיש, לטפח את מה שיש…
ומה שאני רוצה שיהיה – פשוט מגיע.
בזכותך…. בזכות הדרך שלך,
בזכות צורת האימון והליווי שלך,
היום אני כאן
מאושרת, אוהבת, נאהבת, מצליחה.
וואלה, גם האוכל לא כזה מעניין אותי בתקופה האחרונה…
תודה ענקית על היותך חלק מחיי.
אוהבת מאוד מ.ש.
חיבוק ענק."
פריצת הדרך אצל מירב התחילה
מהרגע בו היא הסכימה לקבל את עצמה.
זה סימל את סיומו של המאבק הכואב בעצמה,
את ההסכמה שלה לקבל את העובדה שהיא אהובה ומוערכת.
ואז להפסיק לפחד מלהרגיש את הרגשות הלא נעימים,
להרפות, להעז להיות איתם ולא לברוח לאכילה בלי שליטה…
יש דרך אחרת.
אפשר ללמוד את עצמך מחדש.
לרכוש שפה מעצימה ומקדמת, לאמץ עקרונות וערכים כמו –
קבלה, הערכה עצמית, כבוד והנאה
ולשנות מהותית את מערכת היחסים שלך עם האוכל והגוף.